ימי האושר

פורסם ב27/12/19

שלום חברים יקרים, הסיפור שבחרתי לשלוח היום הוא סיפור שמסתובב ברשת ואיני יודעת מה מקורו. מתחתיו מתנה לחנוכה ומידע על הפעילויות הקרובות. שבת שלום וחג אורים שמח!

לאחר ימים רבים של נדודים, הגיע לכפר קטן אדם שכל עיסוקו היה מכירת סדקית וציוד תפירה. האדם הגיע אל הכפר בשעות הלילה המאוחרות ולא הרגיש בנוח להיכנס לאחת הבקתות ולבקש ללון בה ועל כן הניח את ראשו על האבן הראשונה שנקרתה בדרכו.

בבוקר כשקם, נבהל אותו סוחר מעצם העובדה שגילה כי נח על מצבה כל הלילה… הביט סביבו וראה שהעביר את הלילה בבית קברות. חרד ומפוחד הביט על גבי המצבה וראה כי חקוק עליה: ג`אפור, שנתיים, שלושה חודשים וארבעה ימים… עבר הלאה וראה שעל המצבה השנייה כתוב: ארונדהטי, שנה, חודש ועשרים יום וכך הלאה.

הסוחר נחרד מעצם העניין, שמא ישנה מגפה התוקפת את ילדי הכפר, ניגש לראש הכפר ושאלו לפשר העניין.

ראש הכפר חייך והרגיעו כשסיפר לו את הסיפור הבא: ביום בו ילדי הכפר הופכים לבוגרים, הם מקבלים פנקס קטן ועיפרון ואותם הם תולים על צווארם יום-יום, שעה שעה – כדי לכתוב ולאסוף בין דפי הפנקס את כל רגעי האושר שהם חווים במשך חייהם.

בבואו של האדם להחזיר נשמתו לבורא, יושבים חכמי הכפר וסופרים את ימי האושר להם זכה האדם בחייו ועל גבי מצבתו רושמים בעצם רק את מספר הימים בהם היה האדם מאושר ושמח בחלקו.

אין זה חשוב מתי נולדת, למי וכמה זמן חיית – אמר לו ראש הכפר, החשוב מהכול הוא כמה זמן איכות ואושר ניצלת בחייך.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *