נשלח ב-1/4/16
אני עומד מול המראה,
ומתבונן הישר מולי,
אדם זר לי מחזיר מבט –
מי שבכלל אינו אני.
אני הרי צעיר יותר
ולא עגול כמו זה מולי –
בלחייו השמנמנות
שהן לגמרי לא שלי.
הו, היכן המראות שהיו לנו פעם –
(אלה האיכותיות)
בהן ראיתי את עצמי בלבד
ברור וחד, בלי תוספות.
עכשיו הכל פה משתנה
ודאי תסכים עימי כעת,
כבר לא עושים מראות איכות
שמשקפות את האמת.
אז אל תדאג פתאום
למראה כתם, או קמט קטן
כי יש דבר אחד או שניים
אשר למדתי עם הזמן:
אם מראיך פחות ממושלם
אם זר אתה לדמות המשתקפת,
הבעיה אינה שלך –
זו המראה שמזייפת.
את השיר הזה כתב הפילוסוף האירי אדמונד בורק (Edmund Burke) שחי במאה ה-18 (1729 – 1797) וזה הדהים אותי כמה הזדהיתי איתו… התרגום העברי הוא של יעל ונטורה. הנה המקור באנגלית:
I look in the mirror
And what do I see?
A strange looking person
That cannot be me.
For I am much younger
And not nearly so fat
As that face in the mirror
I am looking at.
Oh, where are the mirrors
That I used to know
Like the ones which were
Made thirty years ago?
Now all things have changed
And I`m sure you`ll agree
Mirrors are not as good
As they used to be.
So never be concerned,
If wrinkles appear
For one thing I`ve learned
Which is very clear,
Should your complexion
Be less than perfection,
It is really the mirror
That needs correction!!