ימי האושר

נשלח ב 17/4/15

לאחר ימים רבים של נדודים, הגיע לכפר קטן אדם שכל עיסוקו היה מכירת סדקית. האדם הגיע אל הכפר בשעות הלילה מאוחרות , הוא לא הרגיש נוח להיכנס לאחת הבקתות ולישון, ולכן הוא הניח את ראשו על האבן הראשונה שנקרתה בדרכו. בבוקר, כשקם, האדם נבהל מעצם העובדה שגילה כי נח על מצבה… הביט סביבו וראה כי לן הוא בבית קברות.

חרד ומפוחד הביט על גבי המצבה וראה כי כתוב בה: ג’אפור, שנתיים, שלושה חודשים וארבעה ימים.. עבר הלאה וראה שעל המצבה השנייה כתוב: ארונדהטי, שנה, חודש ועשרים יום. וכך הלאה …נחרד מעצם העניין שמא ישנה מגפה התוקפת את ילדי הכפר, ניגש לראש הכפר ושאלו לפשר העניין.

ראש הכפר הרגיעו וסיפר לו את הסיפור הבא: ביום בו ילדים הופכים לבוגרים (משהו כמו בר-מצווה שלנו) מקבלים הילדים פנקס קטן עם עיפרון ועליהם לתלותו על הצוואר יום-יום, שעה שעה, ובדף הפנקס לכתוב ולאסוף את כל רגעי האושר שהם חווים במשך חייהם. דהיינו: אכלתי ארוחה דשנה – 3 דקות, ביליתי במחיצת חברים לשיחה נעימה – שעתיים וכן הלאה.

בבואו של האדם להחזיר נשמתו לבורא, יושבים חכמי הכפר וסופרים את ימי האושר לו זכה האדם בחייו ועל גבי המצבה רשומים בעצם רק את ימי האושר של האדם. אין זה חשוב מתי נולדת, למי וכמה זמן חיית – אומר ראש הכפר. החשוב מהכול הוא כמה זמן איכות ואושר ניצלת בחייך.

חומר למחשבה: איך אנחנו מנצלים את הזמן המוגבל שלנו עלי אדמות?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *