| פורסם ב24.5.19 כשאישה בשבט אפריקאי אחד יודעת שהיא בהריון, היא יוצאת למרחב הטבע עם כמה מחברותיה ויחדיו הן מתפללות ומקשיבות עד שהן שומעות את שירו של העובר. על פי תפיסתם לכל נשמה יש צליל ומהות יחודיים שיכולים לבוא לידי ביטוי באמצעות שירה וקול.כשהנשים מצליחות ליצור קשר עם אותו צליל הן שרות אותו יחדיו בקול ואז הן שבות אל הכפר ומלמדות אותו לכל חברי הכפר. כאשר הילד או הילדה נולדים הכפר כולו שר להם את השיר.כשהילד או הילדה הולכים לראשונה לבית הספר שרים להם את שירם, וכך גם כשהם נישאים, ולבסוף גם במותם, בדיוק כמו בלידתם, נאספים אנשים קרובים ושרים להם את שירם, על כנפיו הם נישאים אל העולם הבא. |
| הסיפור הזה מדבר על הכוח המיוחד של השירה. המתנה לשבת היום היא סוג מאוד מיוחד של שירה, שירה עם כוח לרפא. |
את הסיפור הזה מצאתי בספר “סיפורי חכמה ולב” שליקט וערך אלון רז.