פורסם ב30/8/19
| שלום חברים יקרים, בכל יום שישי אני שולחת לקהילת הקשר שלי סיפור לשבת. הסיפור היום הוא ספור בדיחה ששמעתי לראשונה לפני שנים מידידי היקר מושיקו, וגיליתי שהוא מופיע ברשת בהרבה אתרים של סיפורי זן. מתחת לסיפור מידע על הפעילויות הקרובות. שבת שלום! |
| היה פעם מנזר שחוקיו היו מחמירים ביותר. בעקבות נדר של שתיקה, אסור היה לדבר כלל, אך היה יוצא מן הכלל לחוק זה. בכל עשר שנים היה מותר לכל נזיר לומר שתי מילים בלבד. לאחר שבילה את עשר השנים הראשונות שלו במנזר, ניגש נזיר אחד אל אב המנזר. “עברו עשר שנים,” אמר אב המנזר, “מה הן שתי המילים שברצונך לומר?””המיטה קשה…” אמר הנזיר.”אני מבין,” ענה אב המנזר.עשר שנים מאוחר יותר, הנזיר חזר אל משרדו של אב המנזר. “עברו עוד עשר שנים,” אמר אב המנזר. “מה הן שתי המילים שברצונך לומר?””האוכל מגעיל…” אמר הנזיר.”אני מבין,” ענה אב המנזר.עברו עשר שנים נוספות והנזיר נפגש שוב עם אב המנזר אשר שאל, “מה הן שתי המילים עכשיו, לאחר עשר שנים אלו?””אני עוזב!” אמר הנזיר.”ובכן, אני יכול להבין,” ענה אב המנזר. “מאז שבאת אתה רק מתלונן.” |
| חברה יקרה שלי אמרה לי שאין צורך לכתוב “הסבר” או “מוסר השכל” או “חומר למחשבה” מתחת לסיפור, שיותר נכון לתת לקוראים להבין ממנו לבד מה שהם מבינים. הפעם החלטתי להקשיב לה… |