אימון התודעה

נשלח ב-28/12/18

זה היה היום הראשון שלי בעבודה והצמידו אותי למנהל ותיק ומוערך במפעל כדי ללמוד את תפקידי ממנו. הוא קיבל אותי בחיוך מאיר פנים, מלא בהתלהבות ״כיף לפגוש אותך!״ הוא אמר, ״חיכיתי מאוד לפגישתנו, הולך להיות לנו יום מרתק!״.

האמת?… הייתי קצת מופתע, מה משמח כל כך? נראה לי די משעמם לחנוך עובד חדש יום שלם, אבל שמחתי שהפגישה בנינו הייתה נעימה, בכל זאת, אנחנו עומדים לעבוד יחד. במהלך השעות הראשונות הסתובבנו במפעל ותדהמתי רק גברה, המנהל הוותיק הסביר לי בהתלהבות ובמסירות כל תהליך, מתעכב בחיוך על כל פרט ומוודא שנח לי ואני מבין. בנוסף, כל אדם שפגשנו זכה ממנו ליחס דומה: חיוך, אכפתיות, תשומת לב.

מעולם לא פגשתי אדם כה חיובי, שמתי לב שאפילו קשה לי לידו, זה נראה לי לא טבעי.

בארוחת הצהריים כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו כמה זמן הוא עובד במפעל הזה, ״17 שנים, הוא ענה בחיוך, בית שני לי״. 17 שנים?! חשבתי לעצמי, איך יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים הוא מלא התלהבות ועניין כאילו זה יומו הראשון שם???.

לאחר הארוחה יצאנו לסבב ביקורים מחוץ למפעל, במשרדים ואצל לקוחות נבחרים. בעודנו בדרך אשתו התקשרה, הם שוחחו לרגע ולאחר שסיימו שאל אותי אם זה בסדר שהוא יפגוש אותה ואת ילדיו לרגע בדרך מכיוון שהוא מתגעגע. זהו, חשבתי לעצמי, זה הסיפור. הוא בטח מאלו שמכורים לעבודה ובקושי רואה את המשפחה.

לאחר כמה דקות הגענו לתחנת דלק, הוא התנצל בחיוך ואמר שזה ייקח שתי דקות. ישבתי שם וראיתי את אשתו ושלושת ילדיו יוצאים מרכב אחר, הפגישה בניהם הייתה ממש מרגשת, שיערתי שהוא לא ראה אותם כבר ימים רבים. הוא לקח כל ילד וחיבק חזק, מנשק ומחייך ולבסוף נצמדו הוא ואשתו דקה ארוכה בחיבוק אוהב ומתגעגע.

כשניכנס שוב לרכב, לא התאפקתי שוב ושאלתי אותו כמה זמן עבר מאז פגישתם האחרונה. ״כמה זמן״, הוא התפלא, ״מהבוקר כמובן״. עכשיו כבר נדהמתי ממש והערכתי אליו עלתה פלאים, גם בעבודה וגם בבית הוא מצליח לשמור על רמה כזאת של שימחה ואופטימיות?!, זה ממש מדהים!

״אני מקווה שגם אני אצליח לפתח גישה חיובית שכזאת בעבודה ובזוגיות שלי״, אמרתי לו, ״ממש מקווה!״. הוא הביט בי בחטף, אותת ועצר את הרכב בצד. בפעם הראשונה באותו יום הוא הסתכל בעיני במבט ממוקד, רציני וללא חיוך ואמר לי משפט שצרב את נשמתי:

״לקוות זה קל, זו הסחורה הכי זולה בשוק. רוצה שזה יקרה? תפסיק לקוות ותתחיל לעשות״

מה צריך לעשות כדי לפתח גישה חיובית כמו של המנהל בסיפור? איזו עשיה מאפשרת לשנות את צורת המחשבה? את המשפטים בתוך הראש שלנו? מי שעוקב אחרי לאורך זמן יודע שהתשובה שלי היא: אימון התודעה.

 את הסיפור מצאתי ברחבי הפייסבוק.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *