נשלח ב-5/5/17
היה היה גנב שאיש לא הצליח לתפוס, וכשעברו השנים הלך והזדקן והנה נשאר חסר כול. יום אחד יצא לשוק עמד לפני חנות תבלינים ורצה לקנות פלפל, לא היה לו כסף – אז גנב. אז תפס אותו שוטר צעיר במדים מצוחצחים ואמר – אני לא מאמין תפסתי אותך – אני ואבא שלי ואפילו סבא שלי – כולם במשטרה מחפשים אותך כבר שנים.
כשהגיעו לבית המשפט השופט שאל מה הוא עשה, גנב פלפל, השווה חמישה מטבעות. אם כך, אמר השופט, שלם קנס של חמשת אלפים מטבעות זהב. “אין לי אפילו אחד” אמר הגנב. “אז לך לכלא לחמשת אלפים ימים” אמר השופט, “אבל זה יכול להיות עד סוף החיים שלי” אמר הגנב, “אני מאד מקווה” פסק השופט.
הובילו את הגנב לכלא, שם אמר לשומר: “אתה תראה שאני אצא מכאן בקרוב!” יום אחד, קרא הגנב לשומר ואמר שיש לו מתנה מיוחדת למלך אשר תוסיף על עשרו הרב. השומר ידע שלא יוכל לסרב כי המלך חמדן מאד ואם ידע שלא הביא לו מתנה כזו הוא יכעס מאד. שחרר את הגנב והביאו לפני המלך.
בחדר ישבו גם ראש הממשלה, כהן הדת, ושר הצבא. הגנב שלף מכיסו שזיף מיובש ואמר למלך: “זה שזיף קסם, אם תשתול אותו בגן הארמון יצמח עץ שלם שיניב פירות זהב”. “אבל”, אמר הגנב, “הקסם יצליח רק למי שליבו נקי מכל חטא או פשע”, חשב המלך ונזכר בכל הפעמים בהן שינה את החוקים לטובתו ולרעת בני עמו ואמר: “אני לא אוכל לעשות את הקסם”, ראש הממשלה לקח את השזיף ונזכר בכל הפעמים בהן הפר את ההבטחות שלו, ואמר: “אני לא אוכל לעשות את הקסם”. כהן הדת לקח את השזיף ונזכר בכל הפעמים בהן העביר את כספי הצדקה ישר לחשבונו הפרטי ואמר: “אני לא אוכל לעשות את הקסם”. שר הצבא לקח את השזיף ונזכר בכל הפעמים בהן נשפך דם של חיילים צעירים בגלל החלטות כאלה ואחרות, ואמר: “אני לא אוכל לעשות את הקסם”.
אמר הגנב: “אף אחד מכם לא יכול להעיד על עצמו כי הוא נקי מכל חטא או פשע, ואתם תמשיכו לבלות את חייכם בעושר ופאר בשעה שאני אבלה את שארית ימי בתא קטן ודלוח רק מפני שגנבתי קצת פלפל?”. יפה, אמר המלך ושיחרר אותו בזכות חכמתו, אבל ביקש שייקח את השזיף ויחפש אדם אחד שיוכל לעשות את הקסם. ורק אז יחזור לארמון.
הגנב הלך משם חפשי ומשוחרר ועד היום לא נמצא אדם שיעשה את הקסם…