הירח בתוך הבאר

נשלח ב-15/2/19

היה היה איכר פשוט שחי את חייו ומעולם לא הזיק לאיש, אולם היו אנשים שאמרו שאין הוא העיפרון המחודד ביותר בקלמר. הם כינו אותו איש מטומטם, ראש נבוב, ודומה שבזאת היה הצדק איתם.

באחד הלילות קם האיכר ממיטתו כי היה צמא, הוא יצא אל הבאר שבחצר לדלות מים מלוא הדלי. הלילה היה צלול והירח בהיר ברקיע בשעה שצעד האיכר אל הבאר, אבל הוא לא הביט ברקיע, הוא הביט רק בבאר ושם למטה גילה את הירח, שהשתקף במים. בהלה גדולה אחזה בו! מה מחפש לו הירח בעומק כה רב שם למטה בבאר? איך בכלל נכנס לתוכה?

הוא חייב להציל את הירח, להוציא אותו מתוך הבאר, אבל איך? האיכר התבונן סביבו וגילה את החבל שבקצהו אנקול המתכת שבדרך כלל שימש למשוך את הדלי מתוך הבאר. במלוא הנחישות הוריד מטה את החבל, אל מעמקי הבאר.

האנקול בקע את פני המים, אך מיד נתקע באחת מאבני הדופן של הבאר. האיכר משך ומשך בחבל, ודבר לא קרה. הרי ברור שהירח כבד מאוד, חשב האיש התשוש, ובכל כוחו משך פעם נוספת. לפתע השתחרר האנקול ונפלט מתוך הבאר. התנופה היתה גדולה כל כך עד שהאיכר נפל על גבו, והאנקול עף מעליו בקשת גבוהה.

רק עכשיו ראה האיכר את הירח בשמים – לבן בוהק, גדול מאוד, בולט לעין. הוא נדהם. ממש לבדו, במו ידיו, הצליח לחלץ את הירח מתוך הבאר ולהחזירו אל הרקיע! מותש, אבל מלא גאוה, חזר האיכר אל חדר השינה, ובשביעות רצון גדולה שכב במיטה. את הצמא שלו שכח כבר מזמן.

בחרתי את הסיפור הזה להיום כי הוא מעלה חיוך. וחיוך מוביל לשמחה. וכתוב “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. האמת אני לא יודעת אם כוונת הפסוק לאדר א או אדר ב, אבל לשמוח תמיד טוב…

את הסיפור לשבת היום הוא מצאתי בספר “הדרך הארוכה אל החכמה” של יאן-פיליפ סנדקר בו מרוכזים סיפורי עם מבורמה. קוראים לו:


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *