הלבנה וחכמי חלם

נשלח ב-24/5/18

פרנסי חלם, שכל ימיהם שקודים הם על תקנת עירם, חשבו ודנו: מה נעשה לעירנו ויהי אור לה גם בלילות האפלים?

עמד הזקן שבהם על רגליו ואמר: “מורי ורבותי, עצה טובה אני יודע. נצא לרחוב-העיר ונתפוס את הלבנה כשהיא במילוּאהּ ונגנוז אותה ללילות האפלים”.

עמדו אחריו הרב וכל הפרנסים על רגליהם, שיבחו ואמרו: “אמן, כן יהי רצון!”

מיד יצאו והעמידו ברחוב-העיר גיגית מלאה מים וקלטו את הלבנה לתוכו, פרשו על הגיגית סדינים על-גבי סדינים ומחצלות על-גבי מחצלות וקשרו את הסדינים ואת המחצלות בחבלים יפה-יפה. ליתר ביטחון חתמו את הקשרים בחותמות של כל בתי-הכנסיות ובתי-המדרשות והכניסו את הגיגית לבית-הכנסת הגדול.

וכשהגיע סוף-החודש וחשכוּ הלילות, נתאספו ובאו כל אנשי-העיר להוציא את הלבנה מן הגיגית ולתלותה בשמים. שברו את החותמות, התירו את החבלים, הסירו את המחצלות ואת הסדינים וחרדה גדולה נפלה על כל העם, אשר בבית הכנסת: הלבנה איננה!

זקף הזקן שבפרנסים אגוּדלו כלפי חוטמו ואמר: “לילות אפלים יפים לגנבים. באו גנבים וגנבו את הלבנה…”

הסיפור הוא על חכמי חלם והירח שיש לו גרסאות רבות


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.