נשלח ב-9/6/17

מולה פגש אדם מזעיף פנים הולך בדרך אל העיר. “מה קרה?” הוא שאל.
האיש החזיק חבילה מרופטת וגנח: “כל מה שיש לי בעולם הזה, בקושי ממלא את השק העלוב הזה”.
“חבל” אמר מולה, חטף את השק מידי האיש ורץ איתו במורד הדרך.
האיש שאבד הכל, פרץ בבכי, והמשיך ללכת, יותר אומלל מאשר קודם.
בינתיים, מולה רץ מעבר לעיקול ושם את השק באמצע הדרך, במקום בו האיש יהיה מוכרח לעבור. כשהאיש ראה את השק שלו מונח על הדרך לפניו הוא צחק בשמחה גדולה וצעק “השק שלי! חשבתי שאיבדתי אותך!”
מולה שהתחבא מאחרי השיחים התבונן במתרחש וגיחך לעצמו: “ובכן, זו דרך אחת לגרום למישהו להיות מאושר!

חומר למחשבה: בשק של כולנו יש כל כך הרבה. האם אנחנו צריכים לחכות שהוא ילקח מאיתנו כדי ללמוד לשמוח בו? בקורס האינטרנטי החינמי “איך יוצרים אושר” אני מלמדת בין השאר למה הרגלי חשיבה רואי יש הכרחיים לאושר, ואיך לפתח אותם. 

את הסיפור לשבת היום מצאתי בקובץ סיפורים סופיים באתר באנגלית.