נשלח ב-26/5/17
שני אנשים יצאו לדיג. האחד, דייג ותיק ומנוסה והשני טירון.
בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג, קטן או גדול, הוא הכניס אותו לצידנית עם קרח, שלא יתקלקל.
בכל פעם שהדייג הטירון תפס דג גדול, הוא הביט בו, ואז זרק אותו חזרה למים. הדייג הוותיק הסתכל בסקרנות על האיש שלצדו וראה איך הוא חוזר על המעשה שוב ושוב לאורך היום.
בסופו של היום, כאשר הדייג הותיק נלאה מלראות את הבזבוז המשווע הזה של דגים גדולים וטובים, שאל את הטירון: “למה אתה עושה את זה? למה אתה זורק את כל הדגים הגדולים בחזרה למים?”
ענה לו הדייג החדש: “כי יש לי בבית רק מחבת קטנה”…
חומר למחשבה: האם גם אנחנו זורקים מאיתנו והלאה הזדמנויות, חלומות ותכניות שנקרים בדרכנו, כי אנחנו חושבים שהמחבת שלנו קטנה מדי עבורם?
הסיפור לשבת היום לקוח מספרה של מיכל דליות “אין ילדים רעים”. אני קיבלתי אותו מעדה חראזי, המורה ליוגה המקסימה שלי.