נשלח ב-8/12/17
עורב שחור אחד חי לו ביער, שם לא היה חסר לו דבר. הוא היה מסופק מאוד מהחיים שלו עד שיום אחד עף מעל אגם וראה ברבור לבן. העורב חשב לעצמו: “נוצותיו של הברבור כה צחורות ואציליות, לעומת נוצותיי שלי שכה שחורות ועגמומיות. הברבור הזה בטח הציפור המאושרת והיפה ביותר בעולם”.
העורב ניגש אל הברבור וחשף בפניו את רגשותיו. “ובכן” אמר הברבור, “גם אני חשבתי שאני הציפור המאושרת ביותר בעולם עד שראיתי את התוכי. הנוצות שלו לא משעממות וחדגוניות כמו שלי, ולדעתי הוא הרבה יותר יפה ומאושר ממני”.
העורב ניגש אל התוכי וסיפר לו את אשר הברבור אמר. “ובכן” אמר התוכי, “גם אני הייתי בטוח שהצבעים היפים שלי הופכים אותי לציפור המאושרת ביותר בעולם עד שבאחד ממסעותיי ראיתי את הטווס בגן החיות. הנוצות שלו מעוצבות בצורה כל כך יפה לעומת הנוצות שלי, וזה גרם לי להבין שהטווס מאושר יותר ממני”.
העורב היה נחוש לראות את הפלא בעצמו ולכן עף לגן החיות, שם הוא ראה אנשים רבים מתקהלים סביב הטווס. אחרי שגן החיות נסגר וכל האנשים הלכו, ניגש העורב לטווס ואמר, “טווס, הינך כה יפה. בכל יום אלפי אנשים באים לראות את נוצותיך המרהיבות, בעוד שכאשר אני מתקרב לאנשים הם מיד מגרשים אותי. האם יכול להיות שאתה הציפור המאושרת ביותר בעולם?”
הטווס השיב “למען האמת תמיד חשבתי שאני הציפור היפה והמאושרת ביותר בעולם, אך בשל היופי הרב שלי אני לכוד כאן בגן חיות. אחרי שנים רבות שבהן התגוררתי בגן החיות וראיתי את כל בעלי החיים שלכודים כאן, הבנתי שדווקא העורבים הם הציפורים היחידות שלא כלואות בכלובים. “מה שגרם לי לחשוב שאתה העורב שיכול להתעופף לאן שרק תרצה מחזיק בתואר הציפור המאושרת ביותר בעולם”