לב רחוק ולב קרוב

פורסם ב31/7/20

שלום חברים יקרים, בכל יום שישי אני שולחת סיפור לשבת לכל קהילת הקשר שלי. הסיפור של היום הוא סיפור שמסתובב ברשת ולא הצלחתי למצוא את המקור שלו.

גורו הינדי שביקר עם תלמידיו בנהר הגנגס על מנת לטבול את גופו, פגש על שפת הנהר קבוצה של בני משפחה הצועקים בכעס אחד על השני. הוא פנה אל תלמידיו, חייך ושאל:
“למה כשאנשים כועסים הם צועקים אחד על השני?”תלמידיו חשבו לזמן מה, ואז אחד מהם אמר: “אנחנו צועקים בגלל שאנחנו מאבדים את הרוגע שלנו”. “אבל למה אתה צריך לצעוק כאשר הבן אדם השני כל כך קרוב אליך, הרי אתה יכול להגיד לו בעדינות את מה שיש לך להגיד?” התלמידים החכמים נתנו תשובות נוספות, אך אף אחת מהן לא השביעה את רצונו של השני.לבסוף הגורו הסביר: “כששני אנשים כועסים אחד על השני, ליבותיהם מתרחקים מאוד. כדי להתגבר על המרחק הם חייבים לצעוק כדי לשמוע אחד את השני. ככל שהם כועסים יותר, הם צריכים לצעוק חזק יותר.””מה קורה כששני אנשים מתאהבים? הם לא צועקים זה על זו, אלא מדברים ברכּוּת, בגלל שליבותיהם קרובים מאוד זה לזו. המרחק ביניהם או שאינו קיים או שהוא קצר מאוד.” הגורו המשיך: “מה קורה כאשר הם אוהבים זה את זו אפילו יותר? הם לא מדברים, הם רק לוחשים. וכך, אהבתם אפילו מתחזקת. לבסוף, הם אפילו לא צריכים ללחוש. הם רק מביטים זה בזו וזהו. וזה כמה קרובים שני אנשים יכולים להיות כאשר הם אוהבים אחד את השני.”הוא הביט בתלמידיו ואמר: “ולכן, כאשר אתם מתווכחים, אל תתנו לליבותיכם להתרחק. אל תגידו מילים שירחיקו אתכם זה מזה. ואם לא תקפידו על כך, חלילה יגיע היום בו המרחק יהיה גדול כל כך שלא תמצאו את הדרך חזרה”
לכבוד טו באב – חג האהבה שחל בשבוע הבא, אני מאחלת לכולנו שנמצא את הדרך לקרוב לבבות גם במערכות היחסים האישיות שלנו, וגם במרחב של העם והמדינה… 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *