נשלח ב-21/9/18
לסוחר עשיר הייתה ציפור בכלוב. הוא מאוד אהב את הציפור, והם הסתדרו מצויין.
יום אחד הוא היה צריך לנסוע לרגל עסקיו להודו, ארץ מולדתה של הציפור שברשותו, ולכן שאלה אם יש משהו שהייתה רוצה כמתנה ממולדתה .
הציפור בקשה את חירותה.
הסוחר חשב לעצמו “כיצד אתן לה ללכת ואני כל כך אוהב אותה ומטפל בה והיא כל כך קשורה בי וזקוקה לי” , הוא הסביר לה והיא הבינה והסכימה.
אך למרות זאת המשיכה לשמוע בתוכה קול פנימי שאמר לה: “אם את רוצה – את יכולה לצאת לחופשי ”
הציפור ביקשה מבעליה כי יבקר בג’ונגל בו היא גדלה בהודו. “אתה תהנה, זה הג`ונגל היפה ביותר בעולם… כשתגיע לג`ונגל אנא עמוד ליד העץ הגדול לא רחוק ממאגר המים.
הישאר שם חמש דקות בהם תחשוב עליי. אחרי כן תכריז בקול רם שאתה מכיר אותי ושאני אצלך בשבי.”
הסוחר הלך לג’ונגל ומילא אחר בקשתה של הציפור, בשנייה שסיים את הכרזתו צנחה ציפור מאחד העצים ונחתה לרגליו ללא רוח חיים. חשב הסוחר לעצמו, “ודאי היה זה קרוב משפחה של הציפור שלי. החדשות על היותה בשבי צערו אותו כל כך והצער גרם למותו”
כששב אל ביתו שאלה אותו הציפור אם הביא עמו בשורות טובות. “לא”, השיב הסוחר, “לצערי הבשורות שעמי אינן טובות כלל וכלל. עשיתי בדיוק מה שביקשת, חשבתי עלייך במשך חמש דקות ואז הכרזתי שאני מכיר אותך ושאת אצלי בשבי, ומיד לאחר מכן אחד מקרוביך צנח מן העץ ונפח נשמתו ” .
ברגע שסיים את דבריו התמוטטה הציפור וצנחה אל רצפת הכלוב.
“הבשורה אודות מות קרוב המשפחה גרמה למותה, הו ציפור יקרה” חשב לעצמו הסוחר. בצער פתח את דלת הכלוב, הרים את גופת הציפור והניחה על אדן החלון.
בבת אחת קמה הציפור על רגליה והתעופפה מבעד החלון אל העץ הסמוך. פתחה את פיה ואמרה “עכשיו אתה מבין, מה שנדמה היה בעיניך כמקרה מצער, לא היה אלא בשורה טובה עבורי. אתה מבין, הרעיון שבעזרתו אוכל לזכות שוב בחירותי הועבר אליי דרכך.”
הסוחר הקשיב מבולבל. לא יודע אם לשמוח או להיות עצוב. הציפור המשיכה: “כעת עליך לשמוח, אתה עזרת לי להגשים את בחירת נשמתי… וכך אני עוזרת לך: הקשב לקול הפנימי שלך וזהה את משאלותיך, העז לבקש אותן, היה פתוח וקשוב, והדרך להגשים אותן תתגלה בפניך”…
וכך היא עפה, חופשיה….. סוף סוף.