מִילָּה רָעָה, מִילָּה טוֹבָה // נעם חורב

פורסם ב16/10/20

שלום חברים יקרים, בכל יום שישי אני שולחת סיפור לשבת לקהילת הקשר שלי. היום במקום סיפור שיר של היוצר הנפלא נעם חורב.

מִילָּה רָעָהמִילָּה טוֹבָה // נעם חורבכְּשֶׁמִּישֶׁהוּ זוֹרֵק לִי – ״אַתָּה נִרְאֶה טוֹב!״
אֲנִי מְבַטֵּל אוֹתוֹ בְּרֶגַע, בְּלִי לַחְשׁוֹב
וְאִם הוּא מַמְשִׁיךְ: ״אֲנִי אוֹהֵב אֶת מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה!״
אֲנִי מַפְטִיר: ״ בַּקְּטַנָּה…״ וּמְשַׁנֶּה אֶת הַנּוֹשֵׂא.
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר לִי: ״אַתָּה מַשֶּׁהוּ מְיוּחָד!״
אֲנִי הוֹדֵף אוֹתוֹ כָּכָה, בְּהֶינֵּף יָד
וְאִם הוּא מִתְעַקֵּשׁ: ״תִּשְׁמַע, אַתָּה גָּדוֹל!״
אֲנִי עוֹנֶה: ״זֶה לֹא אֲנִי, זֶה הַמַּזָּל…״ וְזֶה הַכֹּל.
אֲבָל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ זוֹרֵק לִי מִילָּה רָעָה –
אֲנִי מִתְיַיחֵס אֵלֶיהָ כְּאֶל אֱמֶת אַחַת בְּרוּרָה
וְלוֹקֵחַ לָרֵיאוֹת, וְזוֹכֵר אוֹתָהּ הֵיטֵב
וְהִיא נִנְעֶצֶת כְּמוֹ סִיכָּה, יָשָׁר אֶצְלִי בַּלֵּב.
וּבַלַּיְלָה, בַּמִּיטָּה, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִרְדַּם
הָאֲנָשִׁים הַמְּכַבִּים, עוֹבְרִים מוּלִי, כּוּלָּם
וַאֲנִי סוֹחֵב שָׁם עַל הַגַּב כָּל בִּיקּוֹרֶת וּדְקִירָה
וּמַנְצִיחַ אֶת הַחוּלְשׁוֹת וְהַפְּגָמִים מוּל הַמַּרְאָה.
וְאֵיךְ זֶה שֶׁתָּמִיד קַל לָנוּ לְהַאֲמִין
לְעֶלְבּוֹנוֹת שֶׁהֵם בַּרְזֶל, לְמִילִּים שֶׁהֵן סַכִּין
וְכָל כָּךְ קָשֶׁה לָנוּ לִשְׁמוֹר קָרוֹב-קָרוֹב
אֶת כָּל מִי שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ – שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ גַּם טוֹב.
לרבים מאיתנו יש את הנטייה שנעם כותב עליה, שהיא שיקוף של הקולות הפנימיים שלנו, קול פנימי חזק של בקורת, וקול פנימי חלש של פרגון. אבל זו לא גזרת גורל! זו נטייה שאפשר לשנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *