מהות הקיום האנושי

נשלח ב-4/5/18

יום אחד הגיעה אל הבודהה אישה שתינוקה מת. האישה הייתה מוכת צער, מיאנה להינחם, והיא בקשה מהבודהה להחיות אותו.

הבודהה אמר לה שקודם עליה להביא זרעי חרדל מבית שבו אף אחד לא מת.

זרעי חרדל נמצאו בכל בית בהודו. האישה עברה מבית לבית, אבל בכל בית אמרו לה שגם אצלם מת מישהו. אחרי שעברה בבתים רבים מאוד, החל ליבה לקבל את העובדה שכולנו מתמודדים עם מוות ואבדן, ויגונה על מות בנה נחלש.

הסיפור הזה מציע שאם נבין לעומק שמהות הקיום האנושי כוללת כאב ואובדן, יקל עלינו להתמודד עם האובדנים השונים שחיינו משופעים בהם. לא מדובר כאן על “צרת רבים חצי נחמה” אלא על הבנה עמוקה של מהות הקיום האנוש. הבנה שיוצרת נחמה יחד עם חווית חיבור לאחרים.

סיפור קצר ועמוק מהמסורת הבודהיסטית.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.