מה שנעשה היום, “בונה” את ה”בית” של המחר

נשלח ב-13/1/17

היה היה נגר מבוגר שהחליט לפרוש מעבודתו. הוא פנה למעסיק שלו, ותיאר את תוכניותיו לפרוש מעסקי בניית הבתים במטרה ליהנות ולבלות במחיצת אשתו ומשפחתו המורחבת. למרות הצער הכרוך בהפסד הכנסה, הוא הסביר כי זה הצעד הנכון עבורו.

המעסיק שהצטער מאד למשמע בקשת העובד המצטיין שלו, ביקש ממנו כטובה אישית לבנות רק עוד בית אחד נוסף.

הנגר הסכים, אך לא היה קשה להבחין, שליבו יוצא אל החופש והוא לא מרוכז בעבודה.
הוא השתמש בחומרים פשוטים והעבודה בכללותה הייתה באיכות נמוכה. זו בפירוש לא הייתה הדרך לחתום קריירה של מצוינות.

כאשר סיים הנגר את מלאכתו, הגיע המעסיק אל הבית, העניק לנגר מפתח לדלת הכניסה ואמר: “זה הבית שלך, זו המתנה שאני נותן לך”.

הנגר המזועזע אמר בקול שקט: “לו רק הייתי יודע שהבית הזה מיועד לי, הייתי עושה הכל בצורה אחרת”.

הסיפור לשבת היום הוא סיפור שמסתובב ברשת ואינני יודעת מה מקורו.

אנו בונים את חיינו יום אחר יום, מה שאנחנו עושים היום, “בונה” את ה”בית” בו נחיה מחר. אני מאחלת לכולנו שנשקיע בכל עשייה את הטוב ביותר שאנו יכולים לתת. זו המתנה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתת ל”אני העתידי” שלנו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.