נשלח ב- 6/2/15
אדם אחד דיבר עם אלוקים על גן עדן וגיהינום. אמר אלוקים לאדם: “בוא, אני אראה לך את הגיהינום”. הם נכנסו לחדר בו ישבה חבורת אנשים סביב קדירת תבשיל ענקית. כולם היו מורעבים, נואשים, על סף מוות מרעב. כל אחד החזיק כף שהגיעה לקדירה, אך ידית הכף הייתה ארוכה יותר מזרועם, שלא ניתן היה להשתמש בה כדי להגיש את התבשיל לפה. הסבל היה נורא.
“בוא עכשיו אראה לך את גן עדן”, אמר אלוקים כעבור זמן מה. הם נכנסו לחדר נוסף, זהה לראשון – קדירת התבשיל, חבורת האנשים, אותן כפות ארוכות ידית. אבל שם כולם היו מאושרים ושבעים.
“אני לא מבין” אמר האדם, “למה כאן הם מאושרים ובחדר השני כולם אומללים, כשהכול אותו דבר?”, אלוקים חייך. “אה, זה פשוט,” הוא אמר. “בגן העדן הם למדו להאכיל אחד את השני…”