נשלח ב-11/11/16
מעשה בתלמיד שהגיע לרב שלו ואמר לו בהתלהבות “אני הולך לתקן את העולם!”. אחרי חודשיים שאל הרב “נו, תיקנת את העולם?”. ענה התלמיד – “לא. אני תיקנתי, אבל הם לא תיקנו. הם לא בסדר”. “אולי כל העולם קצת גדול עליך”, אמר לו הרב, “אולי תצמצם את המשימה ותתחיל לתקן את המדינה שלך?”.
התלמיד התלהב מהרעיון ויצא לדרך להשפיע על אנשים לחיות על פי אמות המידה שאימץ. אחרי חודשיים שאל אותו שוב הרב “נו, כבר תיקנת את המדינה?”. התלמיד לא התבלבל: “עשיתי מה שצריך, אבל הם לא רוצים להקשיב לי”. הרב ענה: “אולי תתחיל לתקן את העיר? כאן אתה מכיר את האנשים והם מכירים אותך, זה בטח יהיה הרבה יותר קל”.
התלמיד שוב יצא לדרך, ואחרי חודשיים שאל אותו הרב “נו, יש התקדמות בעיר?”. התלמיד הסביר לו שגם כאן בעיר לא מקשיבים. הרב ניסה לצמצם את המשימה: “אולי תתחיל לתקן את המשפחה הקרובה שלך? הם קרובים אליך ובטח ישמעו לך. זה יהיה הרבה יותר קל”.
אחרי חודשיים שאל הרב האם תיקן התלמיד את משפחתו. אמר לו התלמיד, כולו מיואש: “גם הם לא מקשיבים לי. אני כבר לא יודע מה לעשות – אני מדבר עם אנשים, מנסה להשפיע ולתקן אותם, אבל הם לא משתכנעים”. ענה לו הרב: “יש לי רעיון. תתחיל לתקן את עצמך קודם כל. תעבוד על המידות, תלמד איך לכבד את הזולת, תרבה באהבת ישראל, תגרום לכך שדעת הבריות תהיה נוחה ממך, ומתוך זה שתהיה מתוקן בעצמך, תשמש דוגמה יפה למשפחה. משפחתך תקרין זאת כלפי העיר, העיר תשפיע על כל המדינה, וכך המדינה תהיה סמל למופת עבור כל העולם”.