פורסם ב7.5.21

הסיפור לשבת היום הוא בעצם שיר. שמו “אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים” והוא נכתב ע”י פורטיה נלסון (Portia Nelson). הרשיתי לעצמי להכניס בו תיקון קטן

I
אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי. לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

II
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

III
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות
אני יודע היכן אני
ולמה הגעתי לכאן שוב
אני יוצא מיד

IV
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני עוקף אותו

V
אני הולך ברחוב אחר