“אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים”

נשלח ב-5/10/18

I
אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי. לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

II
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

III
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות
אני יודע היכן אני
זוהי אשמתי
אני יוצא מיד

IV
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני עוקף אותו

V
אני הולך ברחוב אחר

אני לא כל כך אוהבת את המילה “אשמה” שהשיר משתמש בה. אני מעדיפה את המילה “אחריות”. מעבר לזה אני מאוד אוהבת את השיר הזה ואת האופן בו הוא מתאר את תהליכי ההתפתחות והשינוי שלנו. למי שרוצה לפתח יכולת ללכת ברחובות חדשים, ולהפסיק ליפול לאותם בורות שוב ושוב .

 

השיר נכתב ע”י פורטיה נלסון, זמרת שחקנית וכותבת אמריקאית.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *