פורסם ב 24.9.21
את הסיפור לשבת היום מצאתי בספר סיפורי חכמה ולב שליקט וערך אלון רז.
| איש אחד קם בבקר יוצא אל החצר ומגלה שהגרזן שלו נעלם.
באותו זמן עבר במקום שכנו. מן האופן בו הלך השכן, ברך לשלום ומהר לדרכו היה האיש בטוח כי השכן הוא שגנב את הגרזן. היתה לו הליכה של גנב, חיוך של גנב ודיבור של גנב. כל אותו היום היה האיש עסוק בלכעוס על שכנו הגנב. לפנות ערב מצא לפתע את הגרזן מונח מתחת לשיח בדיוק במקום בו השאיר אותו הוא עצמו רק יום לפני כן מיד אחרי שמצא את הגרזן חלף שם שוב השכן בשובו מהעבודה. חיוכו ברכתו וקצב הליכתו היו לגמרי זהים לאלה של הבוקר, דבר לא השתנה, אלא שהפעם ברך האיש בחמימות את שכנו בחזרה. |
|
| מה גרם לגיבור הסיפור שלנו להסתובב כל היום בכעס? הרגל חשיבה מאוד נפוץ שנקרא “חשדנות”. יש עוד הרגלי חשיבה נפוצים ששודדים את השמחה של כולנו כמו דאגות, בקורת עצמית, קנאה… |