פורסם ב 12/2/21
הסיפור של היום הוא סיפור קלאסי ותיק מחויך אבל חכם שמסתובב בגרסאות רבות
| סטיב היה בחור בשנות ה-40 לחייו שחי באוסטרליה. לסטיב היה חלום לחצות את המדבר בג’יפ לבד. הוא לקח קורס לנהיגה במדבר באחת החברות הידועות בארצו, עשה רשימה של ציוד שהוא צריך לטיול שטח, שכר גיפ ויצא לדרך.לאחר יום שלם של נהיגה הרגיש סטיב שיש לו פנצ’ר בגלגל האחורי. אבל הוא לא נלחץ. הוא ידע שהצטייד בשני גלגלי ספר. ירד מהגיפ הוציא את הגלגל ספר, את מפתח הגלגלים, ואז התברר לו ששכח את הג’ק…הוציא סטיב את המשקפת המשוכללת שארז, עלה על גג הגיפ והסתכל מסביב. במרחק הוא ראה בית. סטיב קפץ משמחה השתולל וחשב “ניצלתי. יש בית לא רחוק מפה. אני אגיע לבית הזה אדפוק בדלת, יפתחו לי את הדלת, אומר ‘סליחה נתקעתי פה עם פנצ’ר אפשר לקבל ג’ק?’.יתנו לי את הג’ק אחליף את הפנצ’ר אנהג חזרה לבית הזה אחזיר להם את הג’ק אומר תודה רבה ואמשיך את הטיול”.סטיב התחיל ללכת. הלך והלך ובדרך חשב לעצמו: “ומה אם מי שגר שם אינו נמצא בבית? מה אעשה אז?”סטיב המשיך ללכת, בינתיים ירד החושך, והוא חושב לעצמו “ומה אם מי שגר שם, הוא בחור ממש ממש מבוגר שאין לו בכלל מכונית?”סטיב ממשיך ללכת, הוא כבר עיף וצמא, והוא חושב לעצמו: “מה אם מי שגר שם לא דובר את השפה שלי ולא יבין אותי בכלל?”ממשיך ללכת וחושב “ומה אם מי שגר שם בכלל לא ירצה לעזור לי?”ממשיך ללכת וחושב לעצמו “ומה אם הבחור שגר שם ממש לא נחמד ויטרוק לי את הדלת בפרצוף, ואפילו לא יציע לי כוס מים?”סטיב ממשיך ללכת, מגיע לבית. דופק בדלת. הדלת נפתחת, בפתח עומד בחור, וסטיב מתפרץ עליו: “יודע מה? מי צריך את הג’ק שלך בכלל?” |
| למחשבה שלנו יש המון כוח. לעיתים קרובות תהליכי מחשבה שליליים אוטומטיים, גורמים לנו כמו לסטיב סבל רב ומיותר. |