פורסם ב15/5/20

מיסטיקן סוּפי היה שמח כל חייו, איש לא ראה אותו לא שמח – תמיד צחק. כל הווייתו הייתה בושם של חגיגה.

בזקנתו, כשעמד למות, ממש על ערש דווי, עדיין צחק בעליזות. שאל אותו אחד מחניכיו: אתה מפליא אותנו. כעת אתה עומד למות, גם עכשיו אתה צוחק? מה מצחיק בזה? אנחנו עצובים כל כך. האמת, רצינו לשאול אותך הרבה פעמים בחייך, למה לעולם אינך עצוב? אך כעת, לפחות בפגישה עם המוות האדם צריך להיות עצוב ואילו אתה עדיין צוחק! איך אתה עושה זאת?

האיש הזקן אמר: כשהייתי בן שבע עשרה וכבר מאד אומלל, המאסטר שלי היה בן שבעים. הוא היה ישוב מתחת לעץ, צוחק ללא כל סיבה. לא היה שם איש, שום דבר לא קרה, איש לא סיפר בדיחה ואילו הוא ישב וצחק. פשוט צחק מחזיק את ביטנו וצוחק.

שאלתי אותו: מה העניין אתך? האם אתה משוגע או משהו, מה אתה צוחק כל הזמן?

והוא ענה לי: יום אחד גם אני הייתי עצוב כמוך. אז נחתה עלי ההבנה, שזאת הבחירה שלי, אלה החיים שלי.

מאז אותו היום בכל בוקר כשאני מתעורר, הדבר הראשון שאני מחליט ואומר לעצמי לפני שאני קם הוא: “עבדולא” (זה הוא שמו) מה אתה רוצה, צער? אושר? כעס? מה תבחר היום? ותמיד אני בוחר באושר,

פשוט בוחר!