הפרד שנפל לבאר

נשלח ב 13/5/16

היה היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן וגם הבאר העתיקה, אינם שווים את הטרחה.

הוא כינס את כל השכנים, וגייס אותם לעזרה. הוא ביקש מהם לערום עפר, כדי לקבור את הפרד הזקן בתוך הבאר ולשים קץ לסבלו. כך, חשב לעצמו, יפתור את שתי הבעיות בבת אחת.

בתחילה, נתקף הפרד הזקן בפאניקה. לא די לו בשפל מצבו בתחתית הבאר אלא שמנסים לקבור אותו חיים. אך כשהאיכר ושכניו המשיכו לרוקן אתים עמוסי עפר, אל תוך הבאר, ורגבי העפר הוסיפו לחבוט בגבו, נצנצה מחשבה בראשו.

הוא קלט, לפתע, שבכל פעם שערימת עפר צולפת בגבו, הוא צריך פשוט לנער אותה מעליו ולטפס עליה. וכך בדיוק עשה. בכל פעם שערימת עפר נחתה על גבו הוא ניער אותה ועלה עליה. כך המשיך לעודד את עצמו, פעם אחר פעם. למרות החבטות המכאיבות, ולמרות הסיטואציה העגומה והמשפילה, הפרד הזקן נלחם בכאבים, והמשיך באומץ קדימה.

לא חלף זמן רב, והפרד הזקן, חבול ומותש, פסע בראש מורם ובמבט של ניצחון, מעבר לדופן הבאר, לעיניהם המשתאות של האיכר ושכניו. מה שנדמה היה, בהתחלה, שיקבור אותו, התברר, בסופו של דבר, כְּמַה שהציל את חייו.

האם אתם יכולים להיזכר בדבר שקרה לכם ובזמנו היה נראה רע ושלילי, ועם הזמן התברר שצמחו ממנו דברים טובים? מה כדאי לנו להגיד לעצמנו כשאנחנו מוצאים את עצמנו בתחתית הבאר מדי פעם?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.