עץ הצרות

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב 1/5/20

שלום חברים יקרים, בכל יום שישי אני שולחת לכל קהילת הקשר שלי סיפור לשבת. הסיפור היום שנקרא “עץ הצרות” הוא סיפור שמסתובב ברשת ומקורו אינו ידוע. מתחתיו כמה מתנות לשבת (לא צריך לבחור, אפשר לקבל את כולן). שבת שלום!
פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית. אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ’ר. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן פנצ’ר.. אבל הוא עשה את זה בצ’יק צ’ק, וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו. ניסה להתניע ו… כלום. המנוע שבק חיים. איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו. מיד הצעתי לו טרמפ הביתה. כשהגענו אליו הביתה, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו.בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. על מפתן הבית, שניה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו.לא יאומן שהאיש קשה היום הזה, שאני עד לעבודה המתישה וליום הנורא שעבר עליו, נמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ ושמחה כשנכנס הביתה. בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. עברנו ליד העץ שבצד השביל והייתי כל כך סקרן שלא יכול להתאפק ושאלתי אותו מה זה היה, הקטע עם העץ.”אה, זה מאד פשוט”, ענה לי “העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות ובעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן. ואז, למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם. ואתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות ממנו, תמיד תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם.
הסיפור הזה מזכיר לי שאנחנו יכולים לבחור מה להכניס הביתה, ומה להשאיר בחוץ… זה נכון לא רק לבית הפיזי שלנו, גם לבית הפנימי.

להעביר את זה הלאה

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב 24/4/20

שלום חברים יקרים, בכל יום שישי אני שולחת לכל קהילת הקשר שלי סיפור לשבת. הסיפור היום הוא סיפור על חיוך שמסתובב ברשת ומקורו אינו ידוע. מתחתיו מתנה לשבת ומידע על הפעילויות הקרובות והמבצעים. שבת שלום! ורק בריאות!
היא ירדה בדרכה אל חנות המכולת, לקנות גבינה, חלב וביצים. באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב. נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש יותר טוב.הוא נזכר בטוב ליבו של חבר, בעבר, וכשהגיע אל ביתו הוא כתב לו מכתב מלא תודה.החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה, עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה שאכל במסעדה.המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב.האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה – במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש לבד. אחרי שסיים את ארוחת הערב שלו, שקנה בכספה של אותה מלצרית חביבה, הוא הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך. הוא לא ידע באותו הרגע, שהוא עלול שלא לראות את יום המחר. בדרכו לביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב, ולקח אותו לחדרו כדי שיוכל להתחמם. הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר. אותו לילה, פרצה בחדר דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין. הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה. הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מכל פגע.אחת מאותם תושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית, שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה, שלא עלה לה דבר.
בימים טרופים אלה, כשחלק מהמצוקות שלנו נובעות מחויה של חוסר אונים בגלל שאין לנו יכולת להשפיע על ההתרחשות החיצונית, מאוד מעודד (לפחות אותי) להזכר שיש לנו בעצם המון יכולת להשפיע.בואו נחליט לעשות כמה שיותר מחוות קטנות של טוב לב היום ומחר, ואולי גם במשך השבוע, ולהאמין שהטוב הזה יתפשט בעולם במעגלים הולכים וגדלים. מי מצטרף אלי?

הדלאי למה

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב17/4/20

שלום חברים יקרים, היום במקום סיפור לשבת קטע קצר מתוך הספר “הלב הנבון” של ג’ק קורנפילד. וכרגיל גם מתנה לשבת. שבת שלום ורק בריאות!
עיתונאי אחד דרש במפגיע מהדלאי לאמה שיסביר את הצהרתו, שצוטטה בהרחבה, על כך שהוא שהוא לא שונא את הקומוניסטים הסינים, למרות שהם הורסים את טיבט בשיטתיות.בתשובה הדלאי לאמה הסביר:”הם השתלטו על טיבט, הרסו את מקדשינו, שרפו את ספרי הקודש שלנו, הרסו את קהילותינו, וגזלו את חירותנו. מדוע עלי לתת להם גם את שלוות הנפש שלי?”
בשבילי הקטע הזה הוא מקור השראה. תמיד ובמיוחד בימים אלה.אם משבר הקורונה הזה גורם לכם לנזק ממשי (כלכלי או משפחתי או חברתי או בריאותי) ובנוסף גם גוזל במידה זו או אחרת את שלוות הנפש שלכם, המתנה לשבת היום היא בדיוק בשבילכם.

אליהו הנביא

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב3/4/20

שלום חברים יקרים, הסיפור לשבת היום לכבוד חג הפסח הוא סיפור בו מככב אליהו הנביא. מתחתיו כרגיל מתנה לשבת ושני מבצעים מיוחדים לימים האלה. שבת שלום וחג שמח! ורק בריאות!
היה היה פעם בירושלים איש עני מרוד שחי בצמצום ובדוחק מן היד אל הפה. נוסף לכך שהיה עני, ניטל ממנו מאור עיניו והוא היה עיוור, ואם לא די בכך, נחתה על ראשו צרה נוספת; הוא ואשתו היו חשוכי ילדים.על אף כל צרותיו, היה אותו אדם תמים וישר דרך, מילא בדבקות את כל המצוות ונזהר בקלה כבחמורה, ולא איבד את אמונתו. מדי פעם, היה נושא תפילה לקדוש ברוך הוא ומתחנן לפניו שייטיב במשהו את חייו וישפר מעט את מצבו.

עלתה תפילתו של אותו מסכן, הגיעה עד כיסא הכבוד והוחלט שם במרומים להקל במשהו את מצבו. ואת מי שולחים להביא לו תשועה? כמובן, את אליהו הנביא הזכור לטוב. באחד הימים הגיע לביתו של העני קשיש שזקנו הלבן יורד לו על פי מידותיו ואמר לו: “בני, תפילתך נשמעה ומן השמים נשלחתי לסייע בידך. הזכות בידך לבקש בקשה אחת והיא תתמלא. אמור לי מה מבוקשך?”“אבל,” מחה האיש, “צרותיי הן רבות. לא די לי במשאלה אחת. האם לא אוכל לבקש שלוש בקשות?” “דבר זה הוא בלתי אפשרי,” הסביר לו אליהו הנביא. “בקשה אחת הוקצבה לך ועליך לבחור ולהחליט.” “אם כך,” אמר המסכן “אולי נתפשר על שתי בקשות?” “צר לי,” השיב לו הזקן “אני רק שליח לדבר מצווה ואין בידי לשנות דבר. בקשה אחת ולא יותר, זה מה שיינתן לך!”“זה עניין לא פשוט,” השיב המסכן, “אני מוכרח להתייעץ עם אשתי ולהחליט מה לבחור.”“ניחא,” השיב לו אליהו, “אתן לך יום אחד להרהר בדבר ומחר בבוקר אבוא לשמוע את תשובתך.” סיפר העני לאשתו על ביקורו של הפילאי והשנים ישבו לטכס עצה. דנו בדבר עד שהגיעו לכלל החלטה.למחרת שב הזקן והופיע בביתו של העיוור: “נו האם החלטת? האם אתה יודע מה מבוקשך?” “כן,” השיב האיש. “אבל, זכור!” הזהיר אותו אליהו הנביא – “בקשה אחת ולא יותר!”“אל דאגה,” ענה לו העני, “יש לי בקשה אחת בלבד; בקשתי היא, שאזכה לראות את ילדי אוכלים מצלחות של זהב.”
בחרתי בסיפור הזה מכמה סיבות. ראשית, מככב בו אליהו הנביא, אז הוא מתקשר לפסח, שנית, הוא מעלה חיוך, וכולנו זקוקים לחיוך בימים אלה, ושלישית, הוא מזכיר לנו לחשוב חשיבה יצירתית. וכולנו צריכים בימים אלה חשיבה יצירתית, מחוץ לקופסא, שתאפשר לנו להתגבר על הקשיים הרבים…

טוב או רע

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב 27.3.20

שלום חברים יקרים, הסיפור לשבת היום הוא סיפור ותיק שמזכיר לנו שבכל קושי יש הזדמנות. מתחתיו מתנות לשבת ושני מבצעים מיוחדים שאני מקווה שיעזרו לנו קצת בימים הקשים האלה. שבת שלום! ורק בריאות!
היה היה איכר שהיה לו סוס חזק ובריא ויפה, כולם אמרו “איזה מזל יש לך” והוא תמיד ענה להם: “זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע”.יום אחד נעלם הסוס, כולם אמרו : “איזה חוסר מזל” והוא ענה:” “זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע”.אחרי שבוע חזר הסוס עם חמישה סייחים קטנים, כולם אמרו:”איזה מזל יש לך” והוא ענה:”זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע”.אז עלה בנו הבכור על אחד הסייחים נפל ושבר את רגלו, כולם אמרו: “איזה חוסר מזל”, והוא ענה: “זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע”.ואז פרצה מלחמה קשה, שליחי הקיסר באו לגייס את כל הנערים הצעירים לקרב, המלחמה הייתה ארוכה, נערים צעירים רבים לא שבו ממנה, אך בנו הבכור של האיכר נשאר בכפר כי רגלו הייתה שבורה.
אני מתפללת שמהקשיים של הימים האלה יגיעו מתישהו מתנות. בינתיים התפקיד שלנו הוא לעשות מה שאנחנו יכולים לעזור לעצמנו, לקרובים לנו ולחברה כולה.

מי ידאג למצות לפסח

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב10/4/20

שלום חברים יקרים, הסיפור לשבת היום הוא סיפור ששלחה לי ג’ניה. תודה לך ג’ניה וחג שמח! מתחת לסיפור מתנה לפסח ותזכורת על מבצעי החג המיוחדים. שבת שלום, חג שמח ורק בריאות!
אדם אחד בא לרב ומתלונן לו שאין לו מצות לפסח כי אין לו כסף לקנות מצות.הרב הקשיב לו קשב רב ואמר: “אל תדאג, לך הביתה יהיו מצות לפסח, הכול יהיה בסדר”.האיש הלך הביתה והמתין. עבר יום עברו יומיים, עבר שבוע, ושום דבר לא השתנה. החג בעוד יומיים ומצות אין.מאחר שלא יתכן לחגוג את פסח בלי מצות, לקח האיש חפץ רב ערך ששמר לימים קשים ומכר אותו, ובכסף שקיבל קנה מצות לפסח.בזמן שחזר הביתה עם המצות פגש בדרכו את הרב. הרב שאל אותו: “מה נשמע?” והאיש מספר את הסיפור על החפץ שמכר והמצות שקנה.אמר לו הרב: “אתה רואה, אמרתי לך שיהיו לך מצות לחג!”
ג’ניה היא לקוחה יקרה שלי שהשתתפה לאורך זמן במועדון הסוללים. היא כתבה לי שאת הסיפור הזה שמעה מאביה האהוב זכרונו לברכה והוסיפה: “אני מזמן הבנתי אם בן אדם לא יעזור לעצמו, אף אחד לא יעזור לו.”

סיפור על רגשות

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב21/2/20

שלום חברים יקרים, את הסיפור לשבת היום קיבלתי מידידתי היקרה ג’ון גייקובס שגם הכינה לכם מתנה ממש מושקעת לשבת. מתחת לסיפור ולמתנה מידע על הפעילויות הבאות. שבת שלום!
לפני שנים רבות, היה אי ובו שכנו כל הרגשות: שמחה, עצבות, ידע וכל השאר – ביניהם, גם אהבה.באחד הימים, הודיעו לכל הרגשות, שהאי עומד לשקוע. כל רגשות החלו בהכנות נמרצות לקראת העזיבה: הם תיקנו סירותיהם, ארזו חפציהם ולאחר שהכל היה מוכן, הם החלו לנטוש את האי אחד אחרי השני. כולם, מלבד אהבה, שסירבה לעזוב את האי והחליטה להישאר עד הרגע האחרון.כשהאי כמעט שקע, החלה אהבה לקרוא לעזרה. היא ראתה את עושר, ששט בסביבה על ספינת הפאר המוזהבת שלו, וקראה לו: “עושר, האם אתה יכול לקחתני עמך?” “לא, אינני יכול. ספינתי מלאה בזהב, כסף ויהלומים, אין מקום פנוי עבורך”, השיב עושר.אהבה החליטה לבקש עזרה מגאווה, שגם היא שטה לה להנאתה אל מול חופי האי, בסירה יפהפייה: “גאווה, בבקשה עזרי לי!”, התחננה אהבה, אך גאווה השיבה: “אני לא יכולה לעזור לך. את רטובה כולך, ואת עלולה לגרום נזק לסירתי”.עצבות הייתה אף היא בסביבה ואהבה קראה לה: “עצבות, תני לי לבוא עמך!” אך עצבות השיבה: “אהבה, אני מצטערת, אך אני כל-כך עצובה ואני רוצה להיות לבדי”.גם שמחה חלפה על פני אהבה, אולם היא הייתה כל-כך מאושרת ושמחה, שהיא אפילו לא שמה לב לקריאתה הנואשת של אהבה…לפתע נשמע קול: “בואי אהבה, אני אקח אותך”. היה זה מישהו קשיש. אהבה הרגישה כה מבורכת ונרגשת, שהיא אפילו שכחה לשאול את שמו. כאשר הם הגיעו לאדמה יבשה, הקשיש פנה לדרכו.
אהבה, שהבינה כמה אהבה שוכנת בקשיש, שאלה את ידע, קשיש אף הוא, מי היה זה שעזר לה.”היה זה זמן”, השיב ידע. “זמן?” שאלה אהבה. “אבל מדוע שדווקא זמן יעזור לי?ידע חייך בתבונה ואמר: “מכיוון שרק הזמן מסוגל להעריך את גדולתה של האהבה”

כמה כבדה כוס המים

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב14/2/20

שלום חברים יקרים, הסיפור לשבת היום “כמה כבדה כוס המים” הוא סיפור שמסתובב ברשת. את הגרסה שלפניכם מצאתי באתר “בא במייל”. מתחתיו שתי מתנות ממני (לא צריך לבחור, אפשר לקבל את שתיהן) ומידע על הפעילויות הבאות. שבת שלום!
פסיכולוגית המלמדת התמודדות והתנהלות מול לחץ, הלכה לאורך האולם במהלך הרצאה.כשהיא הרימה כוס מים בידה, כולם ציפו שהיא תשאל את שאלת “חצי הכוס המלאה”. במקום, כשחיוך על פניה, היא שאלה: “כמה כבדה כוס המים?”היושבים בחדר זרקו לאוויר כל מיני תשובות המנסות לאמוד את משקל הכוס.היא השיבה, “המשקל המוחלט של הכוס לא משנה. הכל תלוי בכמה זמן אצטרך להחזיק את הכוס. אם אחזיק אותה לדקה, זוהי איננה בעיה. אם אחזיק אותה לשעה, ארגיש כאב בידי. אם אחזיק אותה למשך יום שלם, ארגיש את ידי רדומה ומשותקת. בכל מקרה, משקל הכוס לא משנה, ככל שאחזיק אותה, היא הופכת להיות כבדה יותר.”היא המשיכה, “המתח ודאגות חיינו הם כמו כוס המים. הרהרו בהם לזמן קצר ושום דבר לא יקרה. אם תחשבו עליהם לזמן יותר ארוך הם יתחילו להכאיב. ואם תחשבו עליהם לאורך כל היום, תרגישו משותקים לא מסוגלים לבצע דבר.”
הדאגות והמתח גורמים לנו נזקים רבים וקשים. למי שרוצה לדעת איך למנוע את הנזקים האלה מיועדות המתנות לשבת היום.

הצבעים

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב7/2/20

שלום חברים יקרים, את הסיפור לשבת היום מצאתי בבלוג המקסים אהבת חינם. מתחתיו מתנה מיוחדת ממני ומידע על הפעילויות הבאות. שבת שלום!
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, החלו הצבעים השונים להתווכח. כל אחד מהם טען שהוא הכי טוב, הכי חשוב, הכי שימושי, הכי מוצלח.הירוק אמר: “ברור שאני הכי חשוב! אני מסמל את החיים והתקווה. נבחרתי להיות צבעם של הדשא, של העצים והעלים. בלי הכלורופיל הירוק שבצמחים, כל החיות ימותו. הביטו אל עבר השדות המוריקים וראו ששם אני נמצא ברוב.”התכלת קטע אותו ואמר: “אתה חושב רק על האדמה, אבל קח בחשבון את השמיים והים. המים הם הבסיס לחיים. השמיים מעניקים מרחב, שלווה ורוגע. ללא השקט שבי, הייתם כולכם כלום.”הצהוב גיחך: “אתם כולכם כל כך רציניים! אני מביא איתי שמחה, עליזות וחום לעולם. השמש היא צהובה, הירח צהוב, הכוכבים צהובים. בכל פעם שמביטים בחמניה, העולם כולו מתחיל לחייך… בלעדי לא היה שום כיף!”הכתום התערב והוסיף: “אני הוא צבעם של הבריאות והכוח. אני אולי נדיר, אבל זה עושה אותי יקר יותר. אני נושא את הויטמינים החשובים ביותר; חשבו על גזר, דלעת, תפוז, מנגו ופאפאיה. אני לא מופיע בכל מקום, אך כשאני ממלא את השמיים בשעת זריחה או שקיעה, היופי שבי כל כך מהמם, עד שאף אחד לא שם לב אליכם בכלל.”האדום לא יכל לשאת את זה יותר, וצעק: “אני הוא השליט של כולכם! אני הדם – דם החיים! אני מביא את האש לחיים, אני מוכן להלחם עבור כל מטרה נעלה. אני הוא צבעם של הסכנה והאומץ. בלעדי – האדמה עלולה להיות שוממה כמו הירח. אני צבעה של השושנה האדומה, של התשוקה ושל האהבה! אני! אני!”הסגול הזדקף, הרים אז את ראשו למלוא גובהו ואמר מלא חשיבות עצמית: “אני צבעם של בני המלוכה ובעלי העוצמה. מלכים, דוכסים ורוזנים תמיד בחרו בי בשל היותי סימן לסמכות, כוח וחכמה. אני מלא הוד והדר, אני צבע הגלימה העוטפת את כתפיהם של המלכים!”הכחול חיכה שכולם יסיימו ואז הוסיף בשקט אך בהחלטיות: “חשבו עלי. אני הוא צבעו של השקט. אתם כמעט ולא מבחינים בי, אך בלעדי כולכם חסרי חשיבות. אני מייצג את עומק המחשבה וההרהור, הדמדומים ומצולות הים. אתם זקוקים לי לאיזון, לתפילה ושלום פנימי. ללא ספק – אני החיוני מבין כולכם.”כך המשיכו כל הצבעים להתפאר, כל אחד מונה את מעלותיו ושימושיו, משוכנעים בצדקתם.
הוויכוח הפך קולני יותר ויותר, עד שאור חזק הופיע למולם והכה אותם בתדהמה גדולה.רעם עצום החל להתגלגל סביבם וגשם דק טיפטף על ראשיהם, בהתחלה רגוע ולאט לאט הלך וגבר. הצבעים המבוהלים, שפחדו שהמים הרבים ישטפו אותם, הצטופפו יחד בתקווה להתנחם זה בזרועות זה.וכך, בעיצומה של הסערה, הופיע קול, קולו של הגשם שאמר להם: “צבעים מטופשים, אתם רבים בינכם בעיוורונכם, כל אחד מנסה לשלוט על האחר.האין יודעים אתם, שכל אחד מכם נוצר בשביל סיבה מסויימת, יחיד ומיוחד? האם שכחתם את ייעודכם – להביא לעולם יופי ושמחה, איזון והרמוניה? כל אחד מכם מושלם ומיוחד, ולכל אחד תפקיד משלו – מי אתם שתחליטו שתפקידו של האחד חשוב יותר מתפקידו של האחר? שלבו ידיים ובואו אלי!”לאט לאט ובהססנות החלו הצבעים הנרגשים להחזיק ידיים ולהתקרב אל הגשם. כאשר התקרבו אליו מספיק לחש להם הגשם ברוך וחמימות: “מעתה ואליך, כאשר ירד גשם והעולם יראה אפור כאילו כל הצבע, השמחה והתקווה נשטפו ממנו, אתם תחזיקו ידיים, ותתפרשו לאורך הרקיע בקשת מרהיבה וארוכה, להזכיר לכולכם שניתן לחיות יחד בשלום.
בחרתי בסיפור הזה בגלל התחזית לסופשבוע גשום. בואו נחשוב על חברים או בני משפחה שאפשר להזמין אלינו או ללכת אליהם וננצל את סוף השבוע הגשום לחבור לצבעים אחרים וליצור קשת של אהבה.

הברושים

פורסם בתאריך מאת מרץ 7, 2021
הגב

פורסם ב31/1/20

שלום חברים יקרים, את הסיפור לשבת היום קיבלתי מיעל שוורץ “הלוחשת להורים”. מתחתיו שתי מתנות, גם הן מיעל ומידע על הפעילויות הבאות. שבת שלום!
היה היה אדם שהחליט לטעת ליד ביתו שורה של עצים. הוא קנה עשרה שתילים מובחרים של ברוש ושתל אותם בשורה ישרה.הוא השקיע: דישן, השקה, טיפח וניכש את העשבים – והעצים אכן גדלו לאט זקופי קומה, ישרים והדורים. כולם, חוץ מאחד. אחד העצים לא הלך בתלם.הוא גדל לצדדים במקום כלפי מעלה והפר את האיזון והיופי המיוחד של כל השורה. אבל האיש לא אמר נואש. “אם אין השתיל גדל כראוי – אעזור לו לגדול” אמר בליבו. הוא קצץ את ענפיו שבלטו לצדדים ולרוחב, ומשזה לא הועיל אף קשר חבל סביבו – ה-כ-ל על מנת ליישר אותו.אך העץ המשיך לשאת את ענפיו לכל עבר.הדבר העלה את כעסו של האיש, הוא חזר למשתלה בה קנה את השתילים ואמר לגנן: “קניתי אצלך שתילים במיטב כספי, כולם גדלים לגובה לתפארת, כמו שציפיתי מהם, רק אחד מפריע לי. הוא לא גדל כמו כולם, מדוע? מה קרה לו ?”הגנן הלך לראות במו עיניו את העץ הסורר, וכאשר הוא ראה אותו הוא הצטחק ואמר : “עכשיו אני מבין, בין כל עצי הברוש השתרבב לו שתיל אחד של אזדרכת, עץ האזדרכת ענפיו תמיד משתרעים לרוחב. אבל בזכות זה הוא נותן צל נהדר והוא גם ניחן בפרחים יפיפיים, בוודאי שמת לב ונהנת מכך…”

“אני ? וכי איך יכולתי להבחין בפרחים ובצל כשכל הזמן התאמצתי לגדוע וליישר את ענפיו, כדי שייצמחו כמו כל השאר? “
יעל שוורץ, ששלחה לי את הסיפור המקסים הזה, אמרה לי שלה הוא מזכיר את נושא הציפיות שלנו מהילדים שלנו. אנחנו מדמיינים מראש כיצד הילדים שלנו ייראו, כיצד הם יתנהגו… יתנהלו… ולפעמים שוכחים שיש להם אישיות ותוכניות משלהם.